חברות השקעה/חברות פאסיביות לא אמריקאית - או PFICS כפי שהן מוכרות בחוגי מס האמריקאים השונים - הן ישויות שיכולות להביא להשלכות מס חמורות עבור בעלי מניות אמריקאים. על פניו, משטר המס הזה לא אמור להפריע למשקיע הישראלי. למרות זאת, חברות הסטארט-אפ נתקלות בקונספט הזה יותר ויותר אפילו שאינן קשורות לארצות הברית באופן ישיר. למה זה קורה ומה כדאי לעשות בנידון?
"האם החברה שלך היא PFIC?" חלקכם אולי כבר שמעתם את השאלה הזאת בעוד שאחרים אולי רק ישמעו אותה רק לפני האקזיט החלומי. לא משנה מתי אתה נתקל בזה, אתה תמיד צריך להתייחס לשאלה ברצינות ולהקדיש לה את הזמן והמחשבה המתאימים לפני שתענה על השאלה האיומה הזו - האם אתה PFIC? המאמר שלהלן דן ביסודות של PFICs תוך נגיעה בכמה מהעניינים המורכבים יותר כדי שתוכל להבין מה אתה מתבקש לייצג והיכן כמה מהמלכודות עשויות להסתתר.
מה זה PFIC?
חברות השקעה/חברות פאסיביות לא אמריקאיות או PFIC הן חברות -
פאסיבית - החברה צריכה להיחשב כפסיבית. ככלל, חברה מוגדרת כפאסיבית כשיותר מ-50% מנכסי החברה מסווגים כנכסים פסיביים או יותר מ-75% מהכנסות החברה מסווגות כהכנסה פסיבית.
לא אמריקאי - משטר מס זה חל רק על אזרחים/תושבים אמריקאים שמשקיעים בישויות לא אמריקאיות. השקעה בישות אמריקאית לא תהיה כפופה למשטר המס של ה-PFIC.
חברה - ישות שאינה מסווגת כחברה לצורכי מס בארה"ב לא תהיה כפופה למשטר זה. כמובן, לאחד שמשקיע בישות שקופה יהיו השלכות אחרות, אבל זה לא הנושא של המאמר הזה.
מפתיע ככל שזה נשמע, אם נבחן חברת סטארט-אפ קלאסית (שאינה מאוגדת בארה"ב) נראה שנוכל לסמן V ליד כל הקריטריונים של הPFIC- הנכס העיקרי שלה הוא המזומנים שהצליחה לגייס (נכס פאסיבי) ומקור ההכנסה היחיד שלה הוא הריבית המצטברת מהפיקדונות שלה (הכנסה פאסיבית). להוסיף חטא על פשע, למשטר PFIC יש סיסמה מפורסמת - "Once a PFIC always a PFIC", כלומר גם אם חברת הסטארט-אפ מתחילה להרוויח הכנסות מהפעילות שלה ותהפוך לחברה תפעולית לכל דבר ועניין, בעלי המניות שהחזיקו בחברה כאשר היא הייתה PFIC ימשיכו להתייחס אליה כPFIC, אלא אם כן הם ינקטו פעולות ספציפיות כדי "לטהר" אותה מהסיווג הזה, וזה לא תמיד אפשרי.
(יש פטור לחברת סטארט-אפ אבל קשה לעמוד בתנאים שהחוק מציב - לא מומלץ)
לפני שנכנסים לפאניקה, חשוב להבין את ההיסטוריה שעומדת מאחורי משטר הזה. משטר הPFIC לא נועד לחברות סטארט-אפ. הקונגרס חוקק הוראות אלה עוד בשנת 1986 כדי להבטיח שההכנסה של משקיעים אמריקאים תהיה כפופה למס מדי שנה, גם אם היו להם השקעות מחוץ לארה"ב. היה חשוב להשוות את אופן המיסוי לאלו שמשקיעים בארה"ב ביחס לאלו שמשקיעים מחוץ לארה"ב. בפרט בקרנות נאמנות, בארצות הברית הקרנות מאוגדות כישויות שנדרשות לחלק את הרווחים שלהן מדי שנה והמשקיע מתחייב במס עם קבלת החלוקה. עם זאת, המשקיע האמריקאי יכל להשקיע בקרן נאמנות דומה שהתאגדה מחוץ לארה"ב שאינה נדרשת לחלוקה מדי שנה ובכך להשיג תשואות יותר טובות בעקבות דחיית המס עד לחלוקה בפועל. משטר ה-PFIC מכוון לסוגי השקעות אלו ומחייב את המשקיע (באחת משלוש דרכים, כפי שיוסבר להלן) במיסוי שוטף. עם זאת, כפי שניתן לראות בחברות סטארט-אפ, לפעמים השקעות אחרות נתפסות בהגדרה הרחבה של משטר הזה.
בדיקת נכסים והכנסות
לצרכי הסיווג כ- PFIC יש צורך לבצע את שתי הבדיקות הבאות:
בדיקת נכסים – יותר מ-50% מנכסי החברה מסווגים כנכסים פסיביים. ככלל, נכס פסיבי מוגדר כנכס שצפוי לייצר הכנסה פסיבית לדוגמה, מזומנים ושווי מזומנים, מניות, רישיונות מסוימים וכו'. הבדיקה מתבצעת מדי שנה אך מסתמכת על חישוב ממוצע רבעוני.
בדיקת הכנסות – יותר מ-75% מהכנסות החברה מסווגות כהכנסה פסיבית. ההגדרה של הכנסה פסיבית לקוחה מהגדרות ה-CFC הכוללות בדרך כלל דיבידנד, ריבית, תמלוגים, רווחי הון, הפרשי מט"ח וכו'.
חברה שנכשלת באחת מהבדיקות הנ"ל תסווג כ-PFIC. לקבוע אם נכס או סוג הכנסה מסוים הוא פסיבי או לא יכול להיות מסובך. הנה כמה דוגמאות:
מזומן – עד לאחרונה, מזומן תמיד היה מוגדר כנכס פסיבי. בשנת 2020 פורסמו תקנות סופיות שאפשרו להגדיר חלק מהמזומנים המשמשים את החברה לתפעול השוטף שלה כנכס לא פסיבי. בפרט, מזומנים הנקובים במטבע פעילות של החברה המוחזקים בחשבון שאינו נושא ריבית, והכרחיים עבור ההוצאות השוטפות של הרבעון הקרוב, עשויים להיות מסווגים כלא פסיביים.
מניות - משטר ה-PFIC מחייב השקפת ישויות המוחזקות מעל 25% על ידי החברה הנבחנת. מתחת לשיעור של 25%, האחזקות ייחשבו כפאסיביות, שכן הן ייצרו דיבידנדים או רווחי הון עתידיים.
מענקים - GAAP מקומי עשוי לדרוש הצגת מענקים באופנים שונים. במקרים מסוימים, המענקים יהוונו לנכסים ספיציפיים או יקוזזו הוצאות שוטפות, בניגוד לרישום כהכנסה. בדיקות הPFIC הן לפי שיטת המיסוי האמריקאי. ניתן בקלות לפספס מענק המקטין הוצאות ספיציפיות ולא רשום כהכנסה בספרים.
הפרשי שער - מלבד אפשרויות להיכנס לעסקאות גידור, פריט זה נמצא ברובו מחוץ לשליטת החברה ועלול להפתיע בעת ביצוע הבדיקות השנתיות.
הכנסות שכירות - התקנות מספקות פרטים ספציפיים מתי חברה יכולה להיחשב כעסק נדל"ן פעיל, אשר אז יתייחסו להכנסה כלא פסיבית. באופן כללי, זה כולל הערכת הפעילות הספציפית שמבצעת החברה והיכן נמצאים העובדים (אם יש).
נכסים בלתי מוחשיים
בואו נדבר על הפיל שבחדר. כפי שצוין לעיל, הנכס הגדול ביותר של חברת סטארט-אפ הוא בדרך כלל המזומנים שלו, אבל זה רק נכון בהתבסס על דוחות הכספיים שלה. למעשה, הנכס הגדול ביותר של החברה הוא בדרך כלל ה-IP שהיא מפתחת. זה עיקר השווי שלה ולשם הולך כל הכסף. לצורך בדיקת הנכסים, נכסים בלתי מוחשיים נבחנים באחת משתי דרכים, וזה בהתאם לשיטת הבדיקה ליתר הנכסים:
בדיקה לפי שווי הוגן - כאשר מודדים את הנכסים על סמך שווי הוגן, ניתן לחשב את השווי של ה-IP על ידי השוואת שוויה הכולל לנכסיה המזוהים. בדרך כלל ניתן להניח שהפער ביניהם מייצג את ה-IP.
בדיקה לפי עלות מותאמת - כאשר מודדים את הנכסים על סמך הבסיס שלהם לצרכי מס, החוק מאפשר להוון את הוצאות המו"פ ששולמו או שנצברו בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה ולהתייחס אליהם כנכס לא פאסיבי. בנוסף, ניתן להגדיר פי שלש מדמי רישיונות ששולמו בשנה הנוכחית כנכס לא פסיבי.
באופן כללי, ישות צריכה להסתמך על בדיקה לפי שווי הוגן. עם זאת, חברה פרטית יכולה להשתמש בבדיקה לפי עלות מותאמת, בעוד שחברה נשלטת זרה פרטית (CFC) חייבת להשתמש בשיטת העלות המותאמת הזו.
הבדיקות השונות עשויות לספק תוצאות שונות מאוד, ולכן ברוב התרחישים, חברה צריכה לבצע ניתוח CFC יחד עם ניתוח PFIC כדי לקבוע את השיטה המתאימה לבדיקת ה-PFIC. ברוב המקרים, המשקיעים המבקשים את מצג ה-PFIC יבקשו גם מצג ה-CFC כך שהבדיקה כבר נחוצה בכל מצב.
למה הסיווג כPFIC צריך לעניין אותי?
חברה המסווגת כ-PFIC אינה מושפעת מהסיווג הזה. החברה לא תצטרך להגיש דוח מס בארה"ב וגם לא תהיה לה חבות מס. החשש העיקרי הוא עבור בעלי המניות האמריקאים. בעל מניות אמריקאי עם אחזקות (אפילו מינימליות) בחברות PFIC צריך לדווח על ה-PFIC בדוח המס שלו באחת משלוש דרכים המפורטות מטה. אין סף לדיווח זה, כך שאפילו זכות של 0.5% תשפיע על בעל המניות.
חלוקות עודפות - בעל המניות יהיה חייב במס על החלוקות השוטפות שכולל משטר מיוחד עבור החלוקות העודפות.. ככלל, חלוקה עודפת מוגדרת כמרכיב מחלוקה במהלך השנה שעולה מעל 125% מהחלוקה השנתית הממוצעת במהלך שלוש שנות המס הקודמות.
שיערוכים (Mark-to-market) - בעל המניות רשאי לבצע בחירה זו ולהכיר בהכנסה או הפסד בהתבסס על עליות וירידות ערך. בחירות אלו רלוונטיות רק למניות סחירות.
בחירת (QEF) - בעל המניות יכול לבחור את בחירת הQEF אשר בדרך כלל מחייב אותו לדווח בשוטף, כאילו החברה היא שקופה לצרכי מס. עם זאת, בעל מניות לא זכאי להכיר בהפסדים שנוצרים בתוך הPFIC. בחירה זו מחייבת את שיתוף הפעולה של הPFIC, שכן היא תצטרך לספק את המידע הפיננסי שנדרש לדיווח הזה.
בעל מניות שיבחר באחת משתי החלופות הראשונות יתחייב במס בשיעורי מס רגילים, לרבות על רווחי ההון ממימוש המניות. המס יכול להגיע לשיעור של 37%. בהשוואה לשיעור מס רווח הון (מס שולי של 20%), הקנס הזה יכול להיות כבד. בשל כך, ככלל, חלופת ה- QEF עדיפה על פני שתי החלופות הראשונות. חברות סטארט-אפ המסווגות כ-PFIC עשויות להידרש על ידי המשקיעים שלהן לספק את המידע הרלוונטי כדי לבצע את בחירת ה-QEF.
לסיכום
בדיקת ה-PFIC נראית פשוטה, אולם כאשר צוללים פנימה, זה יכול להיות מאד מורכב, במיוחד אם יש חשש שהחברה תסווג גם כCFC. חברת סטארט-אפ בתהליך גיוס תרומות אשר נדרשת לספק מצג PFIC צריכה לשקול ברצינות אם יש צורך לבצע בדיקה מלאה לפני שמאשרים את המצג. באופן דומה, אם משקיע מבקש ניתוח מעודכן מדי שנה, יש לבצע את הניתוח מדי שנה ולא רק להסתמך על שנים קודמות.
החשיפה לבעלי המניות וגם לחברה במידה וחברה מספקת מצג PFIC שווא, יכולה להיות משמעותית מכיוון שבעלי המניות הללו היו צריכים לדווח על ה-PFIC מדי שנה. טיפול/מצג לא נכון לאורך כל חיי הסטארט-אפ, יכול לעכב או לפגוע ביכולת לגיוס כספים בעתיד. בנוסף, מצג שווא יעלה בתהליך בדיקת נאותות לקראת האקזיט. זה הדבר האחרון שחברת סטארט-אפ רוצה לראות כשהאקזיט כל כך קרוב. מתן תשומת לב למצג הקטן הזה מתחילת הדרך יכול לעזור להוריד את המתח מתח הזה בהמשך הדרך.
יהודה ג'בסקי ייעוץ מס אמריקאי הוא משרד בעל ניסיון רב שנים בהכנת ניתוחי CFC ו-PFIC עבור קרנות וחברות סטארט-אפ. אנו שמחים לעבוד יחד כדי לוודא שיש לך את כל התיעוד שאתה צריך עבור החברה שלך בעתיד. פנו אלינו לפרטים נוספים וייעוץ ראשוני חינם.
Comentarios